פס"ד בתביעה לתיקון צו ירושה

התביעה שבפני הינה לתיקון צו ירושה. 

הרקע לתביעה

ביום 17.3.1980 נפטרה המנוחה ש. כ. ז"ל (להלן: "המנוחה") וביום 14.3.1982 ניתן בבית המשפט המחוזי צו ירושה ביחס לעזבונה.

על פי צו הירושה, יורשי המנוחה הינם ר. כ. - בעלה, שחלקו בעיזבון הוא 3/6,  התובעת 2,  התובעת 3 והנתבעת - בנותיה, שחלקה של כל אחת מהן בעיזבון הוא 1/6.

שמו של התובע, נכד המנוחה - בן בנה מ. כ. ז"ל, אשר נפטר ביום 14.9.1976 - נעדר מצו הירושה.

ביום 2.8.1980 נפטר בעלה של המנוחה, ר. כ. ז"ל (להלן: "המנוח"), כשהוא מותיר אחריו צוואה.

בסעיף 2 לצוואה, שצו קיומה ניתן אף הוא ביום 14.3.1982, נאמר:

"אני מצווה בזאת כי כל עזבוני... יעבור לבעלותם, חזקתם, זכויותיהם השוות של 4 היורשים הר"מ בחלקים שווים:

1. ע. כ. - בתי... (התובעת 2, נ.מ.)

2. א. פ. - בתי... (התובעת 3, נ.מ.)

3. ב. כ. - בתי... (הנתבעת, נ.מ.)

4. א. כ. - נכד... (התובע, נ.מ.)

מבלי לפגוע בכלליות המפורטת בסעיף 2 לעיל, הנני מצווה במיוחד כי הבעלות על הדירה והמקרקעין וכל הצמוד והנמצא ברח' ..., ירושלים, יעבור בחלקים שווים ל-4 היורשים הנ"ל..."

ואולם, עוד בחייו, ביום 13.8.1978, חתם המנוח על "יפוי כוח בלתי חוזר - נוטריוני" לטובת הנתבעת, המאפשר לה לבצע כל פעולה של מכר, חכירה וכיו"ב במקרקעין ברח' ... (להלן: "הבית"), ואשר בסופו אף הוסף סעיף נוסף, במכונת כתיבה, הקובע:

"באת כוחי הנ"ל רשאית להעביר את הרכוש הנ"ל על שמה ולזכותה ללא כל תמורה, הכל לפי שיקול דעתה, וזאת על אף האמור ביפוי כח זה."

בגין יפוי הכוח הבלתי חוזר הנ"ל, רשמה הנתבעת ביום 27.9.1978 הערת אזהרה לזכותה על הבית, ומאז ועד היום היא מחזיקה בבית ואף פעלה על מנת להעבירו על שמה, אם כי פעולת הרישום לא הושלמה.

ביום 29.9.2005 הגישו התובעים כנגד הנתבעת תביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו הם הבעלים של ¾ מן הזכויות בבית עפ"י צוואת המנוח, להצהרה כי ייפוי הכוח שנתן המנוח לנתבעת הינו חסר תוקף, למתן צו המורה לרשום את הזכויות בבית על שם התובעים על פי החלקים היחסיים שבצוואה, לפירוק השיתוף בבית, לסילוק יד הנתבעת ממנו ולקביעת שכר דירה ראוי בגין החזקה הייחודית ומגורי הנתבעת בנכס  (תמ"ש 22890/05).

במהלך ההליכים בתיק הגישו התובעים בקשה לתיקון כתב התביעה ולהוספת טענה בדבר חזקת שיתוף בין בני הזוג המנוחים, אשר הפועל היוצא מקבלתה יהא הכרה בזכותו של כל אחד מהם ל- 1/16 מן הבית מכוח היותו יורש עפ"י דין של המנוחה, זאת בנוסף להכרה אפשרית בזכויותיהם בבית מכוח צוואת המנוח (בש"א 55658/06 בתמ"ש 22890/05). 

הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה, בין היתר, כי לתובע אין מעמד להעלות טענה של חזקת שיתוף בין המנוחים מאחר ואיננו יורש של המנוחה, שהרי איננו מופיע כיורש בצו הירושה שלה.

בהחלטה מיום 19.4.2007 נקבע כי "נראה לכאורה כי נפלה תקלה במתן צו הירושה ללא הכללת המבקש (- התובע, נ.מ.) כיורש" וכי "על המבקש (- התובע, נ.מ.) להגיש תביעה עצמאית לתיקון צו הירושה ולא לספחה לתביעה דנן, הדנה בזכויות במקרקעין ובמחלוקת שבין הצדדים בעניין זכויות אלה ולא בזכויות ירושה."

בעקבות החלטה זו הגישו התובעים ביום 2.7.2007 את התביעה דנן.   

התביעה